עדכון אחרון: ‏22/02/2004

מצב השימור של אוכלוסיות אירוסי ההיכל בישראל – רשימה ראשונית

 

תוספות, הערות ועדכונים יתקבלו בברכה

 

לרשימת המינים של אירוסי ההיכל

 

אירוס הנגב

ככל הנראה זהו המין עם מספר האוכלוסיות הגדול ביותר. רוב האוכלוסיות אינן מתועדות, נמצאות בשטחי אש או רחוקות מכביש. חוסר הנגישות של האוכלוסיות למטיילים וייעוד השטח לאימונים (ולא לבנייה או לחציבת חולות) שומרים על האירוסים.

בין רביבים לצאלים: סחיפת חול וחשיפת קני שורש. כנראה בגלל מעבר של כלי רכב צבאיים.

שבטה (ק"מ 132 על הכביש לניצנה): רעיית יתר.

נחל סכר: רעיית יתר, חציבת חול (לא חוקית).

 

אירוס ירוחם

המין בעל התפוצה המצומצמת ביותר. שני ריכוזים שמורים היטב: בשמורת אירוס ירוחם ובחולות מישור ימין (בתחומי גדר הכור האטומי).

ממערב לכביש ירוחם – דימונה, מול השמורה: עיבוד בדואי.

מישור רתם (חולות נחל אפעה): שפכים ממפעל פריקלס.

 

אירוס שחום – צפון הנגב

גדל על גבעות קירטוניות ובעמקי הלס. העמקים נתונים לעיבוד שהולך ונהיה אינטנסיבי בזמן האחרון. בחריש הבדואי המסורתי האירוסים שרדו בתוך השדות. עם המעבר לחריש עמוק, יש פגיעה בקני השורש. באזור באר שבע יש הצטברות של פגיעות עקב הקרבה למטרופולין.

גבעות גורל: סלילת כביש עוקף באר שבע בשנים 2000-2002 פגעה באוכלוסיה בינונית בגודלה שרובה הועתקה לגבעה צפונית יותר או לגן הבוטני באוניברסיטה העברית. תכניות הבניה של באר שבע מגיעות עד לכביש ויפגעו באוכלוסיות אירוסים שמדרומו. תכניות להכפלת מסילת הרכבת תפגע בריכוזים קטנים בצד המסילה. הוספת מסעף לכוון מערב (קו ב"ש-אשקלון) תפגע בריכוזים קטנים של אירוסים ותיצור קיטוע בין האוכלוסיות. ביער קק"ל נעשו הכשרות קרקע לנטיעות שפגעו באוכלוסיות גדולות (עובר שיקום בימים אלו). אירוסים שגדלים ביערות נטועים סובלים מהתנוונות עקב הצללה. רעיית יתר (אכילה ודריכה). חריש (בדואים). 

אנדרטת הנגב: קטיף, רעיית יתר.

בקעת ערד: חריש בעמקים, בניה על הגבעות.

תל ערד: "רעיית יתר" של מטיילים.

 

אירוס שחום – מדבר יהודה ומדבר שומרון

מעלה מכמש: בנייה ופיתוח יישובי.

מעלה עמוס: רעיית יתר. האוכלוסייה כנראה נכחדה.

תקוע: רעיית יתר.

בני נעים: האירוסים גדלים בשולי מחצבה. הרחבת המחצבה תכחיד את האוכלוסיה.

 

אירוס הגלבוע

מדרום למעלה גלבוע: גדר ההפרדה עוברת על ריכוזים גדולים של אירוסים (נעשתה העתקה להר ברקן ב- 2003).

בכל רחבי ההר: הצללה ע"י יערות קק"ל.

 

אירוס הארגמן

המין בעל האיום הכבד ביותר. אזור התפוצה של אירוס הארגמן חופף את האזור הצפוף ביותר בארץ. בניה וחקלאות על גבעות הכורכר והחמרה הכחידו את רוב השטח של בית הגידול. להערכתי, כשליש מאוכלוסיות אירוס הארגמן נכחדו כליל, ורוב האוכלוסיות שנותרו מאוימות ואינן מוגנות. באזור געש-שפיים נשתלו אירוסים ע"י רט"ג. מקור הצמחים בזרעים מאזור נתניה – פולג. כרגע מוקדם מדי להגדיר את מידת ההצלחה של השתילה.

אשדוד: הצללה ע"י שיטה מלבינה, זיהום אוויר (?).

שדמה: בנייה ופיתוח, עקירת קני שורש לגינות.

בית חנן (שמורת אירוס הארגמן): ריסוסים מהאוויר על שטחי חקלאות סמוכים פגעו בשמורה.

רכס בית עובד (נס ציונה): בנייה, פיתוח יישובי, קיטוע בין אוכלוסיות, דריכה ורמיסה ע"י מטיילים ורכבי שטח, שפיכת פסולת.

מערות אפקה: אוכלוסיה קטנה שהועתקה מהמקום בו נבנו שכונות צפון ת"א (אפקה, רמת אביב ג'). תכניות בנייה ופיתוח באזור פי גלילות. האוכלוסייה נמצאת בצל שיזפים, ומושפעת כנראה מהצללה – מצד שני השיזפים מגנים על האירוסים מהשפעת המטיילים.

יקום: השתלטות של חמציץ נטוי על השטח גורמת לניוון הצמחים (לא רק האירוסים). פגיעה קשה ע"י פשפשים כל שנה (במקומות אחרים זו תופעה חולפת).

נתניה: ככל הנראה עתיד השמורה מובטח. בשטח יש רכבי שטח שפוגעים בבית הגידול. לחץ מבקרים גבוה בשמורה בעונת הפריחה גורם לרמיסה של הצמחים. צריך לסמן ולגדר את השבילים ולהקפיד על פיקוח בסופי שבוע.

הדסים (בכניסה ליישוב מכביש 4): אוכלוסייה שהועתקה מנתניה. השטח סובל מהשלכת פסולת בלתי חוקית, ואינו משולט. בשנת 2002 חלק מהשטח הפך למעובד וחלק מהאוכלוסייה נפסע. אילנות מזרח: נטיעות קק"ל (דלילות). פיתוח עתידי עשוי לגרום ללחץ מבקרים גבוה.

יער קדימה: אוכלוסייה קטנה. הצללה ע"י נטיעות קק"ל.

שמורת קדימה: השמורה קטנה, וסובלת מחדירת מינים פולשים – לנטנה ססגונית, דודוניאה דביקה ועוד. נדרש סילוק שוטף של הפולשים כדי להבטיח את האירוסים בשמורה.

חדרה: אוכלוסייה בין מחצבה למטעים. המחצבה לא פעילה, המטעים כן.

עתלית: אוכלוסיה זעירה על חוף הים. כנראה נכחדה מסיבה לא ברורה.

 

אירוס נצרתי

באוכלוסיות אירוס נצרתי קיימת תופעה של מיעוט פרחים, אחוז חנטת פירות נמוך מאד (האפקט המשותף הוא מספר פירות נמוך מאד לאוכלוסיה) ומספר זרעים קטן. מחקר באזור נצרת אמור לברר מה הסיבה. ככל הנראה הבעיה של חנטת הפירות נובעת ממיעוט מאביקים. אין הסבר למספר הזרעים הנמוך.

תפן: ריסוסים של הכרמים פוגעים באירוסים.

נצרת – הר יונה: בנייה על רוב שטח ההר הכחידה את רוב האוכלוסיה. האירוסים שנותרו גדלים ביער קק"ל עם צל. דרך שנפרצה ב- 2002 חוצה את האוכלוסייה.

נצרת – שמורת אירוס נצרתי: ירידה ברמת הפריחה ובכמות הפרטים. פסולת בניין ושפכי קרקע מבית הקברות ותחנת חברת החשמל שבראש המדרון.

נחל דישון: קרוב לאוכלוסיה הטבעית יש שדה אירוסים שתולים למסחר (כרגע ללא היתר מרט"ג). בשדה גדלים מספר מינים ובני כלאיים ויש חשש לזיהום גנטי ומעבר גנים לתוך האוכלוסיה הטבעית.

 

אירוס הגולן

חלק מאוכלוסיות אירוס הגולן גדל בשטחי אש עם רמת אימונים אינטנסיבית. מצב השימור של אוכלוסיות אלו לא ברור.

חרמון – הר שלהבית: פריצת דרכים ע"י צה"ל.

חרמון – מג'דל שמס (צורת מעבר בין א. הגולן לא. נצרתי): נטיעת מטעים על אוכלוסיית האירוסים.

קשת: הרחבה של היישוב לאזור שבו גדלים האירוסים.

 

אירוס הדור – גליל עליון

בעבר נחשב כמין שנפגע הכי הרבה מאיסוף קני שורש במאה ה-19. היקף הפגיעה הממשי אינו ידוע. כיום ידועות אוכלוסיות רבות יחסית באצבע הגליל מצפון לנחל דישון.

מנרה: פגיעות מקומיות בעקבות הערכות צה"ל לאחר היציאה מלבנון, שינויי מיקום של מוצבים והזזה של גדר המערכת.

הר אביבים: אוכלוסיה גדולה שנחצתה ע"י כביש עוקף מלכיה.

הר פועה: הצללה ע"י יער קק"ל.

אירוס הדור – שומרון

איתמר: בנייה של השכונה הדרום-מערבית על אוכלוסיית אירוסים.

ואדי אחמר: סלילה (עתידית) של כביש בין איתמר לגיתית על אוכלוסיית אירוסים.

חלק גדול מאוכלוסיות אירוס הדור/שומרוני נמצאות בשטח A, בעיקר סביב שכם. אין מידע מספיק לגבי מצב השימור של אוכלוסיות אלו.

 

בחזרה לדף הראשי

 

Introduction

Introduction page

מבוא

Culture

Royal Irises in Culture and Art

תרבות ואומנות

Species

Species list - maps and flowering time

מינים

Systematics

Genetics and Morphology Research

סיסטמטיקה

Pollination

Pollination of the Royal Irises

האבקה

Links

Iris Links and Miscelanous

קישורים


HUJI
The Hebrew University of Jerusalem

האוניברסיטה העברית בירושלים

Rotem
Rotem - Israel Plants Information Center

רת"ם – מרכז מידע לצמחי ישראל

SPNI
The Society for the Protection the Nature in Israel

החברה להגנת הטבע


Copyright ©, 2002, The Hebrew University of Jerusalem. All Rights Reserved.