* על פי החלטת האקדמיה
ללשון העברית, גם "איריס" וגם "אירוס" הם שמות כשרים לצמח. במאמר
זה נעשה שימוש בשתי הצורות.
איריסים כסמל
"איריס"
היא המלה היוונית לקשת הצבעונית המופיעה כשזורחת השמש מבעד לטיפות הגשם. הקשת סימלה
ביוון את שליח האלים שהביא את דברם אל האנושות.
אירוסים מופיעים
בציורי קיר בארמון הגדול של התרבות המינואית בקנוסוס, כרתים. על רקע דמותו של המלך
המצויר על הקיר מופיעים פרחי איריס רבים. בערך באותה התקופה נחרתו איריסים על אבני
מצבתו של המלך תחותימס השלישי בקרנאק שבמצרים, כדי לפאר את נצחונו באסיה הקטנה משם
הובאו כנראה הפרחים האקזוטיים הללו למצרים.
פרח האיריס מייצג
את בית המלוכה הצרפתי מאז ימי הביניים ונקרא “Fleur de
Lis” – פרח המלך. המלך
לואי השביעי אימץ את הפרח כסמל במאה ה- 12, כנראה בעקבות חלום שבו נקרא לעטר את דגליו
בפרח טרם צאתו למסעות הצלב. הפרח המלכותי עיטר את מגיני בית המלוכה הצרפתי עד למהפכה,
שאחריה הפך לעיטור דקורטיבי בעל זכרונות. הסמל התגלגל בתעלות ההיסטוריה ובמאה ה- 19
הפך להיות סמל תנועת הצופים. בארץ הוא נקרא בטעות "החבצלת", אך יש לדעת כי
מדובר בסמל שנגזר מפרח האיריס.
איריסים הם פרחים בעלי יופי ואתגר לציירים ואומנים. הציור המפורסם ביותר של
איריסים צויר ע"י הצייר ההולנדי וינסנט ון-גוך.
Irises by Vincent van-Gogh
אומנים רבים ציירו איריסים לאורך היסטוריה בנסותם לכלוא הבזק מעוצמת היופי המלכותי
של הפרחים.
|
|
|
|
|
Iris by Basilius Besler |
Zen Iris by Gladding |
Iris, 1929 by Georgia O`Keeffe |
איריסים בגינון ובחקלאות
גידול אירוסים החל
כנראה כבר בימי המצרים הקדמונים או הרומאים. קני השרש שימשו להפקת תרופות ובשמים. שדות
האירוסים עוצרי הנשימה סביב פירנצה באיטליה הם חומר הגלם העיקרי לתעשיית קוסמטיקה נרחבת
גם בימינו. בגרמניה שורשי האירוסים שימשו לייצור בירה, בעוד שבצרפת שמשה תמצית שרשי
האירוס להעשרת הטעם של היין. ברוסיה, אבקת שרשי אירוסים שיפרה את טעמו של משקה קל שיוצר
מדבש וזנגוויל, ובאנגליה האבקה נתנה ארומה לברנדי.
השימוש העיקרי של
האירוסים במאה העשרים ואחת הוא כפרח גינון. על הגדה הדרומית של נהר הארנו בפירנצה שוכן
"גן האירוסים" אשר בכל שנה בחודש מאי מארח תחרות בינלאומית של מגדלי אירוסים,
במקביל לתצוגת פרחי אירוסים בשלל צבעי הקשת. ברחבי העולם קיימות אגודות רבות של חובבי
אירוסים, ואחת מהם (Aril Society International) אף מיוחדת
לחובבי האירוסים מקבוצת אירוסי ההיכל (אונקוציקלוס) וקבוצת רגליה הקרובה להם.
ישראל היא המדינה
היחידה בה מגודלים אירוסי ההיכל בגידול מסחרי. בקיבוץ טירת צבי מגדל דוד שחק שדה של
בני כלאיים מקבוצת אירוסי ההיכל. הישגו העיקרי הוא פיתוח האפשרות לגדל את אירוסי ההיכל
שנחשבים לאחת הקבוצות הקשות ביותר לגינון. בהכלאות רבות בין המינים יצר דוד שחק כמה
מהפרחים היפים ביותר על פני כדור הארץ.
אירוסים כסמל לשמירת טבע
אירוסי ההיכל הם
מהפרחים הגדולים ביותר והיפים ביותר בישראל ובירדן. הסמל המלכותי של בית המלוכה הירדני
הוא האיריס השחור שגדל בסביבות עמאן (אירוס שחרחר, Iris nigricans). בישראל, אחד המאבקים הראשונים של החברה להגנת הטבע היה על
שימור אירוס הגלבוע בהר הגלבוע. מיליוני פרחי אירוס הגלבוע הפורחים בראש
ההר בחודש מרץ הם עדות לניצחונם של חובבי הטבע. בעקבות ההצלחה הפך האירוס להיות סמל
החברה להגנת הטבע, לסמל את חשיבות המאבק על שמירת הטבע בישראל.
|
|
|||||||
|
Introduction
|
Culture
תרבות ואומנות |
Species
|
Systematics
|
Pollination
|
Links
|
|
|
|
האוניברסיטה העברית בירושלים |
רת"ם – מרכז מידע לצמחי ישראל |
החברה להגנת הטבע |
Copyright ©, 2002, The Hebrew University of Jerusalem. All Rights Reserved.